לחץ בריטי ביום סגירת המכרז ב-E1 — וסער דוחה על הסף

עיתוי שאינו מקרי

ביום האחרון להגשת ההצעות במכרז E1, 19 באוקטובר 2026, הודיע שר החוץ הבריטי אד מיליבנד כי בידי בריטניה סמכויות חדשות להטיל סנקציות על מי שמעורב בבנייה במתחמים מסוג E1, וכי הממשלה תפעל גם נגד שירותים "שמממנים אותן או מאפשרים אותן".

בחירת התאריך מדברת בעד עצמה. ההודעה לא פורסמה כשהתוכנית אושרה, ולא כשהמכרז פורסם באוגוסט — אלא בדיוק ביום שבו קבלנים ישראלים נדרשו להחליט אם להגיש הצעה. זה אינו צעד משפטי אלא ניסיון להשפיע מבחוץ על החלטה כלכלית של גורמים ישראליים, בתוכנית שאושרה בהליך תכנוני ישראלי.

שר החוץ גדעון סער דחה את האזהרה. המכרז נסגר במועדו.

מה ההודעה כוללת ומה לא

ההודעה אינה נוקבת בשמות בנקים. עם זאת, רכיב המימון מופיע בה במפורש, ולכן גורמי המימון בישראל מתייחסים אליה. לפי הדיווח, התאחדות הבנקים בישראל הזמינה חוות דעת משפטית. בשוק מזכירים תקדים מ-2024, שבו בנק לאומי ובנק הדואר הקפיאו חשבונות בעקבות סנקציות אמריקאיות על ארבעה מתושבי יהודה ושומרון — תקדים שאינו חלק מההודעה הבריטית, אבל מסביר את הרגישות.

האזהרה הבריטית אינה מבודדת: באוגוסט 2026, עם פרסום המכרז, גינו במשותף בריטניה, צרפת, גרמניה, איטליה, הולנד, קנדה ונורבגיה את ההחלטה וקראו לישראל לחזור ממנה. הפירוט ב[תגובות בינלאומיות למכרז E1](/news/reaction-benleumit-e1-michraz-august-2026).

מה קורה בפועל בשוק המקומי

כאן מתגלה הפער בין ההצהרות לשטח. על אף הלחץ המתמשך, המכרזים הגדולים בעיר נסגרו בהצלחה: בשכונת ציפור מדבר הוצעו 2,797 דירות ו-2,376 מהן שווקו בפועל, כ-65% מהן במסלול "מחיר מטרה". גם מכרז E1 עצמו נסגר במועדו.

מה שכן מעכב מכרזים בודדים באזור אינו הלחץ הבינלאומי אלא עלויות פיתוח ותנאי ריבית — כפי שקרה במתחם ה-183 יחידות שנסגר ללא הצעות, שם הוצאות הפיתוח גבוהות משווי הקרקע עצמה. הפירוט ב[מכרז 183 הדירות נסגר בלי הצעות](/news/michraz-183-yehidot-tzipor-midbar-bli-hatzaot-oktober-2026).

סקירה על עמידות השוק המקומי מול איומי סנקציות: [שוק הנדל"ן מול איומי הסנקציות](/news/real-estate-market-resilient-sanctions-threats). לעסקים באזור התעשייה — [מדריך מישור אדומים](/mishor-adumim).